יום ראשון, 5 באוגוסט 2018


לאורך נמל יפו

על כנפי הפנטזיה

של אהבה חדשה

אני מטפסת בעליות

ללא משקל.

הראש מריץ תמונות

ממולדרמות הוליבודיות

הפנים פני ז'אן מורו

והגוף מרילין מונרו

ים ושמים

ואין גבולות.

הסלעים לאורך החוף

לא יעצרו את טפיחת הגלים

במורד הבטן.


שלט ניצב בשול הטיילת,

"צונאמי - נתיב מילוט".


                                         29.4.2018

יום ראשון, 29 באפריל 2018


סיוטי תנועה

לְהַחֲזִיק בְּקַרְנוֹת הַמִּטְבָּח.

לַשֶּׁבֶת  עוֹד יוֹם עַל סַפָּה פִּרְחוֹנִית

הָרִצְפָּה מְחֻמֶמֶת, עֲצִיצִים עַל חַלּוֹן,

כִּי מָחָר (לְכָל הַיּוֹתֵר מָחֳרָתַיִים)

בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹן שֶׁל אָבִיב

נָשׁוּב מֵרִיחוּף שֶׁל שַׁבָּת

וְלֹא נִמְצָא אֶת הַבַּיִּת.

נַעֲמִיס צְרוֹרוֹת, אֲרוּזִים בִּש-ְמִיכות,

גַּב כָּפוּף, כְּמוֹ בַּתְּמוּנוֹת,

מַבָּט תָּקוּעַ בְּעִקְבי הַהוֹלְכִים,

טוּר זוֹחֵל כְּמוֹ נָחָשׁ בַּשְׁבִיל,

אַפִּים חוֹרְשִׁים יַבָּלוֹת בַּקַּרְקַע,

מַכַּת קוֹר לְאֹרֶךְ עַמּוּד הַשִּׁדְרָה.

אֵין קוֹל, אֵין עֵינַיִּים, לִצְעוֹק לַשָּׁמַיִם:

"הַיּוֹם קָשֶׁה לָנוּ, אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים,

אֲבָל מָחָר, כְּשֶׁנְּדַפְדֵּף בָּאַלְבּוֹמִים,

הַקּוֹשִׁי יִתְנַדֵּף,

כְּמו לֹא הָיה,

וּבְלִבֵּנוּ תִּישָּׁאֵר רַק הַחֲוָויָה ".

וּלְהַבְדִּיל אַלְפֵי הַבְדָּלוֹת מִסִּיּוּט

זֹאת תִּהְיֶה הַמְּצִיאוּת.


זֶה לֹא עוֹד טִיּוּל לַמְּצָדָה,

לֹא לְוָואדִי לָמוּן אוֹ עַמּוּד.

לֹא נֵשֵׁב מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה,

יָד בְּיָד, גַּב אֶל גַּב צָמוּד.

רַק בַּתּוֹרָה מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה,

בַּחַיִּים מֵאַרְבַּע רוּחוֹת אֲדָמָה.

לֹא יִהְיוּ לָנוּ תֵּירוּצִים -

הָיִינוּ אֲרָיוֹת  - לֹא כְּבָשִׂים.

רַק שָׁכַחְנוּ, בֵּין מְסִבָּה לְטִיּוּל,

שֶׁיֶּלֶד בּוֹכֶה  זוֹרֵק אֶבֶן

מִשְׁנֵי צִדֵּי הַגְּבוּל.

וּלְהַבְדִּיל אַלְפֵי הַבְדָּלוֹת מִסִּיּוּט

זֹאת תִּהְיֶה הַמְּצִיאוּת.

                                     מרץ 1988